פינק ואח' נ' עיזבון המנוח עו"ד שמחה חייט ז"ל ואח'

החלטה

לאחר עיון בבקשת המבקשת לדחייה על הסף של התביעה כנגדה ועיון בתגובה, בתשובה וכן בתשובת המשיבים לתשובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

הוראות הפוליסה במקרה הנוכחי ברורות ואינן טעונות פרשנות. הכיסוי הביטוחי הנו על בסיס מועד הגשת התביעה. אין מחלוקת כי בעת הגשת התביעה, לא הייתה קיימת פוליסת ביטוח אצל המבקשת בעניין אחריות מקצועית של הנתבעים 1 – 3. לפיכך, הפוליסות שהיו תקפות בשנים 2001 עד 2005, אינן מכסות, אפוא, את הרשלנות הנטענת של הנתבעים 1 – 3, אשר ארעה שנים לפני כן.

הטענה שלפיה די בכך שהנתבעים 1 – 3 (המבוטחים), ידעו על כוונה להגיש נגדם תביעה, עוד קודם למועדי הפוליסות שהוצאו בשנת 2001 עד 2005 ואשר מכסות רטרואקטיבית גם מקרים שאירעו ב- 15 השנים שלפני כן, גם היא דינה להידחות. ידיעת המבוטח אינה מספקת. לצורך הכיסוי הביטוחי, חייבת להינתן, למבטחת, הודעה על אפשרות זו ועוד בכתב, כנקוב בפסקה 5 לפוליסה.

התובעים לא טענו בכתב התביעה וגם לא טענו לאחר מכן, לא בכתב תשובה לכתב ההגנה, אשר לא הוגש כלל וגם לא בתגובותיהם לבקשה הנוכחית, כי הם או הנתבעים 1 – 3 או אדם אחר הודיע למבקשת על המקרה שבגינו טוענים המשיבים לרשלנות הנתבעים 1 – 3, לא כל שכן כי ניתנה למבקשת הודעה על כך בכתב.

פסק הדין שניתן בת.א. 5831/00 והמצוטט על ידי המשיבים, התמקד בשאלה האם ניתנה למבוטח הודעה על מקרה הביטוח. לא נערך דיון בנפקות מתן ההודעה של המבוטח למבטח. מתוך פסק הדין עולה כי לא הייתה מחלוקת כי לא התקבלה הודעת אצל המבטחות והעיקר – עולה כי אחת המבטחות טענה שהכיסוי הביטוחי לא היה מותנה בקבלת הודעה כאמור אצל המבטח ולא נראה מפסק הדין שהייתה מחלוקת בנושא זה, מה שגם שהיה מדובר שם בפוליסת חבות מוצר ולא בפוליסת אחריות מקצועית לעורכי-דין. מכל מקום, במקרה דנא, הכיסוי הביטוחי הוחרג במפורש בקבלת הודעה אצל המבטח, שאז ורק אז, ניתן יהיה לראות בתובענה כאילו הוגשה בתקופת הביטוח, למרות שהוגשה לאחר מכן (פסקה 5 לפוליסה וכמצוטט בתשובת המבקשת).

טענות המשיבים לגבי חוזה מקפח, תקנת הציבור וסתירה לעומת סעיפים 22 – 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, וגם ביחס לסעיף 70 לחוק הנ"ל, לא נטענו כלל, לא בכתב התביעה ולא בכתב תשובה לכתב ההגנה, אשר כאמור לא הוגש כלל ודי בכך כדי לדחותן.

גם לגופו של עניין, אין בידי לקבל טענות אלה. באשר לסעיף 70, עסקינן בשאלת הכיסוי הביטוחי ולא בשאלת ההתיישנות. לפיכך, במובן זה, פוליסה על בסיס הגשת התביעה, המחייבת כיסוי ביטוחי בעת הגשת התביעה, אינה משמיטה את הקרקע תחת הוראת סעיף 70. באשר לטענות של תקנת הציבור וחוזה מקפח, מצטרף אני לדעתם של אלה מבין חבריי, אשר לא ראו כל פסול או חוסר לגיטימיות בפוליסות על בסיס הגשת תביעה, אשר להן יתרונות משל עצמן. באשר לסעיפים 22 – 24 לחוק הנ"ל, הנוגעים, בין היתר, לחובה להודיע על מקרה הביטוח מיד והתוצאה של אי עמידה בחובה זו, אלה חלים רק מקום שקיים כיסוי ביטוחי. משהפוליסה הנה על בסיס הגשת התביעה ומשהחריג בפוליסה, המאפשר כיסוי ביטוחי, גם אם התביעה הוגשה לאחר תם תקופת הפוליסה, מתנה זאת במתן הודעה למבטח על המקרה בתוך תקופת הפוליסה, ומשלא מתקיים תנאי זה, אין לפוליסה תוקף וממילא אין תחולה לסעיפים 22 – 24 הנ"ל.

בנסיבות אלה, אין עילה להותיר את ההכרעה בהודעת צד ג' כנגד המבקשת לסוף המשפט ולהפך, יש מקום לדחות את ההודעה על הסף וזאת מכל הטעמים שפירטתי לעיל.

הודעת צד ג' כנגד המבקשת נדחית, אפוא, על הסף. לעניין ההוצאות, ובהתחשב בכך שנחסכו מהמבקשת המשך הליכי התביעה, ישלמו המשיבים למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום מופחת וכולל של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: